<h1>רבינו ירוחם מישרים נכ"ו ח"א</h1>
<h2>דף לט.</h2>
אין מעמידין אפטרופו' לקטן קרוב הראוי ליורשו אחר שחלקו שמא יחזיק בהם ויאמר לחלקי נפלו אפילו קרוב דקרו' כגו' אחי דאמ' שהו' אח מאב לאותו שהו' אחיו של קטן מאמו ואין בזה הפרש בין שדות לבתים ובין כתבו שטר חלוק' ללא כתבו אבל במטלטלי מורידין. וכתב רב אלפס משמיה דרב צמח גאון מעות קטן ממנין עליהם אפילו קרוב אם הוא איניש דעלמ' ושפור נכסי' וקטן שיש לו נכסי' שלא באו לו בירושה מורידין להם קרוב מציעא.
אפטרופוס אין לו חזקה בנכסי יתומים משלשה שנים כי אין מחזיקין בנכסי קטן ואפילו הגדיל ואפילו החזיק בה שלש' שנים אחר שהגדיל מאחר שירד לה כשהוא קטן ואפילו היה קטן יודע שהוא של אביו ולא מיחה עד עתה ודוקא שנודע שהיא של אביה' אבל לא נודע אלא מפיו נאמן כדאמרינן שדה זו של אביך היתה לקחתיה ממנו נאמן בתרא מציעא.
<h2>דף מב:</h2>
אפוטרופוס שפשע חייב לשלם בין מינהו בית דין בין מינהו אבי יתומי' ולא מימנע להיו' אפטרו' בשבי' זה כי אם בשבי' שבועה כמו שכתוב בירושלמי [גיטין פ"ה ה"ד] כי נשמט אדם מן השבועה ולא מן התשלומין כך דקדקו התוספות בגמרא מציע' פ' המפק' על ההוא אפטרופוס דזבן תורא ליתמי וכתבו דהתם מימנע ולא ירצ' להיו' אפטרופוס והכא לא מימנע וכן כתב רב האיי והרמב"ן כתב ואם מינהו בית דין חייבין בגנבה ואבדה וכל שכן בפשיע' ומינהו אבי יתומים פטור אפילו מן הפשיעה קמא מציעא וכן נראה דעת רב האיי גאון וראשון נראה עיקר דאינו חייב אלא בפשיעה ופטור בגנבה ואבדה ומינהו אבי יתומים פטור אפילו מפשיעה.
<h2>דף ע.</h2>
מעות של יתומים מותר להלוותם קרוב לשכר ורחוק להפסד אף על פי שהוא אבק רבית וכן בכל אבק רבית דרבנ' אבל רבית קצוצה דאוריתא אסור מציעא. וכתבו הגאונים דה"ה מותר להלוותן בכל אבק רבית דרבנן וכן כתבו בתוספות מציעא. מעות של יתומים נותנין אותם לאדם אמוד וטוב ונאמן ושיהיו כל נכסיו בשופי בלא ערעור ושלא קבל עליו לעולם שמתא דרבנן ואפילו קרוב ונותנין אותם לו בבית דין כדי שיהא בית דין עליו ונותנין אותם לו קרוב לשכר ורחוק להפסד מציעא.
